<h1>רבינו ירוחם נכ"ו ח"ד</h1>
<h2>דף סה:</h2>
כל הלילה הא' בועל בעילת מצוה ופור' ואפי' לא הגיע זמנה לראות ולא ראתה ואפילו בבוגרת ואפי' בעל ולא מצא דם פורש שמא היה שם טפה כחרדל ונאבד וכן הסכימו כל הפוסקים כרב ושמואל דסברי כרבותינו דברייתא דחזרו ונמנו דבועל בעילת מצוה ופורש ותמהתי על הרמב"ם ז"ל שכתב דמתני' חלק בין ראתה ללא ראתה ובין הגיע זמנה לראות ללא הגיע זמנה לראות דאם לא הגיע עד שתחיה המכה ואם הגיע ד' לילות ואם ראתה דם בבית אביה כל הלילה, וראשון נראה עקר וכן כתב הרא"ש והראב"ד והרמב"ן ואח' כך כתב הרמב"ם כי בזמן הזה אין חלו' בין ראתה ללא ראתה ואפילו לא הגיע זמנה לראות בועל בעילת מצוה ופורש וכל זמן שתראה דם מחמת המכה הרי היא טמאה ואחר שיפסוק הדם סופרת ז' נקיים ע"כ באיסורי ביאה פי"א. והראב"ד כתב שאח' שבעל שצריך לעמוד עד שימו' האבר ופורש ורוב הפוסקי' הסכימו דאין צריך כל כך דאף על פי שהדם שותת ויורד גומר ביאתו ואחר כך צריך לפרוש מיד אחר ביאתו אפילו לא מת האבר כי נתנו לו בהתר אותה בעילה דוקא וכן כתב הרשב"א ורבינו האיי בתשוב', ואפילו להרמב"ם אם בעל ולא מצא דם ואחר כך בעל ומצא דם דינה כנדה. כלה אם צריכה ז' נקיים אחר שנבעלה בעילת מצוה ואם צריכה טבילה כשאר נדה נשאל מרבי' האיי גאון ז"ל והשיב מנהגא דילן כך הוא אם בעל וראתה דם אף על פי שראתה דם יגמור ביאתו ופורש ונוהגת כל שבעה כנדה ו[י]תבא לה לגיסה כשא' נדות כדי שלא יהא הרגל בדבר וצריכה ז' נקיים וטבילה כעקר זבה אלא שאין אנו מטמאין משכב שתחתיה בשעת בעילה משום דלאו נדה ודאי היא אלא ספק ע"כ ופירש הראב"ד דמה שאמר שאין אנו מטמאין וכו' לאו לענין טומאה דאפילו לנדה אין לנו בזמן הזה טומאה וטהרה אלא נראה מדבריו שאסור לישן על מטתה של נדה אפילו בשעה שאינה במטה משום הרגל ודוקא נדה ודאי אבל כלה מותר לישן באותה מטה אחר שעמד' מאצלו ואפילו באותו סדין שהדם עליו ואף על פי שאין זה מן ההלכה הרי הן דברים שהדעת מכרעת עליהן עכ"ל הראב"ד. וכתב בספר המצו' שצריכה ז' עונות לפליטה קודם שתספור כדין שאר הנשים.
<h2>דף סו.</h2>
תבעה לינשא ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים חוץ מיום התביעה שמא מחמת חמוד ראתה דם בין קטנה בין גדולה כך פשוט בנדה וכן בכתובות יש אומרים שאינה צריכה לא הפסק טהרה ולא בדיקה כלל לא בתחלתן של ז' ולא באמצען ולא בסופן וכן כתב הרשב"א ויש אומרים שאינה צריכה הפסק טהרה אבל צריכה בדיקה כשאר הנשים הסופרות שבעה נקיים ואם לא בדקה כלל תו' ז' אף על פי שבדקה לאחר ז' ומצאה טהור אין לה אלא אותו יום וצריכה ז' ימים אחרים קודם שתטבול וכן כתב הרא"ש וכן נראה עקר והרשב"א כתב שאף על פי שנראה לו שאינה צריכה שנכון להחמיר. ומונין אלו הז' ממחרת התביעה וצריכה התביעה שלא יהיה מזמן רחוק וכתב הרשב"א ויראה שמונין לה משעה שמכינין צרכי החופה מכי ראמו שערי באסי[נ]תא וכיוצא בזה ע"כ וכן נראה עקר. ואם עבר ונשאה קודם שתשב ז' נקיים צריך לפרוש הימנה והוא ישן בין האנשים והי' בין הנשים ככלה שפירשה נדה ואפי' ת"ח אסור להתיחד עמה.
